רקנאטי על התורה, תרומה י״ז

מהדורה: רקנאטי על התורה

« רקנאטי על התורה Mishpatim רקנאטי על התורה Tetzaveh »

17 ספר הזהר פתח ↗

וַדַּאי שְׁכִינְתָּא בְּמַּעֲרָב, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין דְּלִהֱוֵי בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּלְמֶהֱוִי בְּזִוּוּגָא חַד. וְצָפוֹן מְקַבְּלָא לָהּ תְּחוֹת רֵישָׁא, וְדָרוֹם מְחַבְּקָא לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, שיר השירים ב׳:ו׳ שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי. וְהָא אוֹקִימְנָא וַדַּאי, מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וּלְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּכְדֵין כְּלָלָא חַד לְאִתְבָּרְכָא עָלְמָא. תְּנָן, כָּל הָאוֹמֵר תְּהִלָּה לְדָוִד ג' פְּעָמִים בְּכָל יוֹמָא, מוּבְטַח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן הַעוֹלָם הַבָּא, וְהָא אוֹקִימְנָא בְּגִין לְזַוְּוגָא לָהּ לְהַאי תְּהִלָּה, וּלְאִשְׁתַּכְּחָא בְּכָל יוֹמָא בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. אָתֵי בַּר נָשׁ בְּצַפְרָא, מְקַבֵּל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם כמה דאתמר מסדר שבחא בְּאִינּוּן תּוּשְׁבְּחָן דְּקָאָמַר עם תְּהִלָּה לְדָוִד, וְכֻלְּהוּ הַלְלוּיָהּ דְּאִינּוּן סִדּוּרָא דַּעַשְׂרָה תּוּשְׁבְּחָן, דַּעַשְׂרָה כִּתְרִין קַדִּישִׁין דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא. וּבְגִין כַּךְ עַשְׂרָה אִינּוּן הַלְלוּיָהּ. לְבָתַר סִיֵּים בַּעַשְׂרָה תּוּשְׁבְּחָן, דְּאִינּוּן תהילים ק״נ:א׳ הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ וְגוֹ'. הַלְלוּהוּ וְגוֹ'. מַאן אִינּוּן עַשְׂרָה הַלְלוּיָהּ, וְהָא חֲמִשָּׁה אִינּוּן. אֶלָּא שָׁרֵי שְׁבָחָא בְּהַלְלוּיָהּ, וְסִיֵּים בְּהַלְלוּיָהּ. לְבָתַר עִלּוּיָא דְּסִדּוּר שְׁבָחָא, בְּאָז יָשִׁיר מֹשֶׁה, דְּאִית בֵּיהּ כֹּלָּא. וּבְדָא מְקַבֵּל עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. לְבָתַר אַשְׁרֵי לֵהּ בְּחֶסֶד, בְּסִיוּמָא דִּצְלוֹתָא, לְאִתְקַדְּשָׁא בֵּיהּ. לְבָתַר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה דִּגְבוּרָה תַּלְיָיא, וְדִינָא שָׁארֵי. אִשְׁתְּכַח בְּכָל דָּרוֹמָא ס"א יומא דָּא מִטָּה דְּאִתְיְהִיבַת בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. לְאִתְחַבְּרָא בְּזִוּוּגָא דָּא בְּגוּפָא כְּדְקָא יָאוּת. וּמַאן דִּמְסַדֵּר וּמְחַבֵּר לָהּ בְּכָל יוֹמָא כְּהַאי גַּוְונָא, וַדַּאי הוּא בֶּן העוֹלָם הַבָּא. בְּגִין כַּךְ הַאי דֶּגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם יָמָּה, וְאִיהוּ בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם. דָּרוֹם רְאוּבֵן מִן סִטְרָא חַד, דִּכְתִּיב דֶּגֶל מַחֲנֵה רְאוּבֵן תֵּימָנָה. צָפוֹן דָּן מִסִּטְרָא אַחֲרָא, דִּכְתִּיב דֶּגֶל מַחֲנֵה דָן צָפוֹנָה. אֶפְרַיִם, בֵּין דָּא לְדָא. אִשְׁתְּכַח מַעֲרָב דְּאִיהוּ אֶפְרַיִם, בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. רָזָא לְיַתְבֵי דְּרוֹמָא אֲחוּנָא. וְהָכִי שָׁדַר לוֹן אֲחוּנָא, מִסִּטְרָא דְּבּוּצִינִין ס"א מסדרי בוצינין בְּרָזִין קְטִירִין, דְּבָעִיתוּ לְיַחֲדָא יִחוּדָא בְּטוּפְסְרָא דְּקִטְרָא עִלָּאָה, קַבִּילוּ עָלַיְיכוּ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא בְּכָל יוֹמָא בְּקַדְמִיתָא, וּבְדָא תַּעֲלוּן ס"א בקשורא בְּקִסוּרָא ס"א בקסטרא קַדִּישָׁא דְּדָרוֹם, וְאַסְחֲרוּ סִטְרֵי עָלְמָא, עַד דְּמִתְקַשְּׁרָן בְּקִטוּרָא חֲדָא, וּבְדָרוֹם תְּקִיפוּ ס"א תקיעו דּוּכְתָּא, וְתַמָּן תִּשְׁרוּן. רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי, אָמַר לֵיהּ, סִימָנָא לְזִוּוּגָא דְּיִחוּדָא מִנַּיִן. אָמַר לֵיהּ בְּרִי, אַף עַל גַּב דְּאוֹקִימְנָא מִלִּין לְכָל סְטָר וּסְטָר, וְאִתְבָּדָרוּ הָכָא מִלָּה וְהָכָא מִלָּה סִימָנָא דָּא נְקוֹט בִּידָךְ, וְהָכִי הוּא, כְּעֵין סָחֲרָא דְּמַדְבְּחָא, דִּתְנָן, וּבָא לוֹ לְקֶרֶן דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, מִזְרָחִית צְפוֹנִית, צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אָמַר לֵיהּ וְהָא לָא יָכִיל עַד דִּמְקַבָּל עָלֵיהּ בַּר נָשׁ עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא בְּקַדְמִיתָא, וְיָהִיב עָלֵיהּ עוֹל דָּא, וְאַתְּ אַמְרַת דְּיֵיתֵי לְדָּרוֹם בְּקַדְמִיתָא. אָמַר לֵיהּ, כֹּלָּא הָא אֲמֵינָא לָךְ, דְּהָא וּבָא לוֹ לְקֶרֶן, אֲמֵינָא בְּקַדְמִיתָא, וְהָא יַדְעַתָא רָזָא דְּקֶרֶן, וְדָא הוּא עוֹל מַלְכוּתָא קַדִּישָׁא. לְבָתַר דְּרוֹמִית מִזְרָחִית, דְּתַמָּן הוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְדָא לְאִזְדַּוְּוגָא לֵיהּ בְּמִזְרָח דְּאִיהוּ אַבָּא עִלָּאָה. דְּהָא בֵּן מִסִּטְרָא דְּאַבָּא קָא אָתֵי. וּבְגִין כַּךְ, מִדָּרוֹם לְמִזְרָח, דְּתּוּקְפָּא דְּדָרוֹם בְּמִזְרָח הוּא, וּבָעֵי לְאִתְקַשְּׁרָא כַּחֲדָא, דָּרוֹם בְּמִזְרָח. וּמִזְרָח דְּאִתְקְשַׁר בְּצָּפוֹן, כמה דאת אמר תהילים י״ז:י״ד וצפונך תמלא בטנם בְּגִין דְּהַאי אַשְׁלִים וּמַלֵּי נַחֲלִין וּמַבּוּעִין, וְעַל דָּא מִזְרָחִית צְפוֹנִית, אִלֵּין אַבָּא וְאִמָא דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין, וְהָא אוֹקִימְנָא. וּמַה דְּאִתְּמַר צְפוֹנִית, דְּאִיהוּ טְמִירָא עִלָּאָה, וּמִסְטַר דִּילָהּ נָפִיק צָפוֹן, וְדִינִין מִסִּטְרָא דִּילָהּ מִתְעָרִין, אַף עַל גַּב דְּהִיא רַחֲמֵי וְחֵידוּ. וְהָא אוֹקִימְנָא. וְכַד אִיהִי נָפְקַת, צָפוֹן נָפְקַת בֵּיהּ, דְּאִיהוּ אִתְכְּלִיל וְאִתְקְשַׁר בַּדָרוֹם. לְבָתַר צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, דְּהָא מִסִּטְרָא דְּאַבָּא נָפִיק בֵּן, וּמִסִּטְרָא דְּאִמָא נְפִיקַת בַּת. וּבְגִין כַּךְ צְפוֹנִית מַעֲרָבִית, וְדָא הוּא קֶרֶן דְּקַדְמֵיתָא, ס"ה ע"א דְּהַשְׁתָּא אִתְקְשַׁר בַּצָּפוֹן סְתָם. לְבָתַר בָּעֵי לְקַשְּׁרָא לָהּ בַּדָרוֹם, דְּתַמָּן הוּא קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, וְגוּפָא בֵּיהּ אִשְׁתְּכַח, וְעַל דָּא מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. אִשְׁתְּכַח הַאי קֶרֶן ג' זִמְנִין, חַד לְקַבְּלָא לֵיהּ בַּר נָשׁ בְּקַדְמִיתָא, וּלְבָתַר הָכִי לְקַשְּׁרָא לָהּ בִּתְרֵי דְּרוֹעֵי, לְאִתְחַבְּרָא בְּגוּפָא, וּלְמֶהֱוִי כֹּלָּא חַד. וְדָא הוּא סִדּוּרָא דְּיִחוּדָא שְׁלִים. וְכָל סְטָר וּסְטָר בְּהַהוּא קִשּׁוּרָא דְּאִתְחֲזֵי לֵיהּ, וְלָא יַחְלִיף סִטְרָא בְּסִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא אִיתְחֲזֵי לֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִתְעַנָשׁ. מַאן דְּעָבִיד יִחוּדָא דָּא כַּדְקָא חֲזֵי כְּמָה דַּאֲמֵינָא, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, דְּהָא יָדַע לְסַדְּרָא שְׁבָחָא דְּמָארֵיהּ, וְיִחוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִשְׁתְּבַּח בֵּיהּ. עָלֵיהּ כְּתִיב ישעיהו מ״ט:ג׳ וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

17 ספר יצירה פתח ↗

ארבע אש ממים חקק וחצב בה כסא הכבוד שרפים ואופנים וחיות הקודש ומלאכי השרת ומשלשתן יסד מעונו שנאמר עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט:

1 ועשית את המזבח עצי שטים וגו'. בעבור היות המזבח עשוי לשים שלום בין ישראל לאביהם שבשמים בסוד הקרבנות על כן היו כל מעשיו נחשת ולא מכסף וזהב שנאמר לכל כליו תעשה נחושת. והיה ה' אמות אורך וה' אמות רוחב ה' כנגד ה' ושלש אמות קומתו לרמוז לשלש הויות העליונים וארבע קרנותיו רומזים לד' ראשי נהרות. ומסדר הקפת המזבח התחתון תבין סדר הקפת המזבח העליון והיאך הוא מתאחד בו' קצוות ובהם מתברך. ורבותינו ז"ל ביארו סוד זה בספר הזוהר במדבר ק"כ א' אמר שם רבי אלעזר שאיל לר"ש אבוי אימא לי סימנא לזיווגא דייחודא מניין. . א"ל ברי אע"ג דאוקימנא מילין לכל סטר וסטר ואתבדרו הכא מלה והכא מלה. . סימנא דא נקוט בידך והכי הוא כעין סחרא דמדבחא. . דתנן בא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית. צפונית מערבית מערבית דרומית. . א"ל והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש מלכותא קדישא בקדמיתא. . ויהיב עליה עול דא. . ואת אמר דייתי לדרום בקדמיתא. . א"ל כלא הא אמינא לך. . דהא ובא לו לקרן אמינא בקדמיתא והא ידעת ודא הוא עול מלכותא קדישא. . >.לבתר דרומית דתמן הוא אילנא דחיי. . >.ודא לזווגא ליה במזרח דאיהו אבא עילאה דהא בן מסיטרא דאבא קא אתי. . בגיני כך מדרום למזרח דתוקפא דדרום במזרח הוא. . ובעי לאתקשרא כחדא דרום במזרח. . ומזרח דאתקשר בצפון כמה דאת אמר וצפונך תמלא בטנם. . בגין דהאי אשלים ומלי נחלין ומבועין. . ועל דא מזרחית צפונית דאינון אבא ואמא לא איתפרשן לעלמין והא אוקמוה. . ומה דאיתמר צפונית דאיהי טמירא עילאה. . ומסטרא דיליה נפיק צפון. . ודינין מסטר דיליה מתערין אע"ג דאיהי רחמי וחדו. . כד איהי נפקת צפון נפיק ביה. . דאיהו אתכליל וקשיר בדרום. . לבתר צפונית מערבית. . דהא מסיטרא דאבא נפיק בן ומסיטרא דנוקבא נפקת בת. . ובגיני כך צפונית מערבית. . ודא הוא קרן דקדמיתא דהשתא אתקשר בצפון סתם. . לבתר בעי לקשרא ליה בדרום דתמן הוא קשורא דכולא וגופא ביה אשתכח. . ועל דא מערבית דרומית. . אשתכח האי קרן תלת זמני חד לקבלה ליה בר נש בקדמיתא. . ולבתר הכי לקשרא לה בתרי דרועי לאיתחברא בגופא ולמיהוי כולא חד. . ודא היא סדורא דייחודא שלים. . וכל סטר וסטר בההוא קשורא דלעילא דאיתחזי ליה. . ולא יתחלף סיטרא בסיטרא אוחרא דלא איתחזי ליה בגין דלא איתענש. . ומאן דעביד יחודא כדקא חזי כמה דאמינא זכאה חולקיה בהאי עלמא ובעלמא דאתי. . דהא ידע לסדרא ייחודא דמריה שבחא דמריה. . ולא עוד אלא דקודשא בריך הוא משתבח ביה. . עליה כתיב ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. . ח"ג שם רזא ליתבי דרומא אחנא. . הכי שדרנא לון אחנא טיסטרא דבוצינין ברזין קטירין דבעיתו לייחדא ייחודא כטפסרא דקטירא עילאה. . קבילו עלייכו עול מלכותא בכל יומא בקדמיתא ובדא תיעלון בקשורא קדושא דדרום. . ואסחרו סיטרי עלמא עד דמתקשרן בקשורא חדא ובדרום תקיעו דוכתא ותמן תישרון. . וצריך אני להעירך על סוד המאמר המופלא הזה כבר ידעת כי כל הויות האצילות העליון כולן מקבלין זה מזה עד העליון ית' המשפיע ואינו מקבל כמו שאמרו בספר הזוהר אדרא רבא קמ"ג א' כל אינון תיקונין דלעילא בגופא קדישא בדכר ובנוקבא כללא דאדם. . אתמשיך דא מן דא ומתאחדן דא בדא ומשקן דא לדא. . כמה דאתמשך דמה וורידין לדא ולדא להכא ולהכא מאתר דא לאתר אחרא. . ואינון משקין לגופא דא ושקיין דא לדא. . כן כל כתרין קדישין דגופא אשקיין דא לדא מנהירין דא לדא עד דאנהירו כלהו עלמין ומתברכי בגיניהו. . ובעבור כי כפי הפעולות הנעשים למטה כך נעשה למעלה על כן צריך לכוין ביושר כפי סדר הקבלה אשר היא למעלה שלא ישתנו בסיבתו סדרי בראשית. וכענין שכתוב קרוב יי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת תהילים קמ״ה:י״ח חי. וענין אמת במקום זה שידע המתפלל כשהוא מזכיר את השם יתברך לאיזו מדה צריך לכוין לשם יתעלה ויתברך בהמשכת הכל ונתן סימן לדבר סוד הקפת המזבח של מטה הרומזת להקפת מזבח של מעלה שנאמר ארחץ בנקיון כפי ואסובבה את מזבחך ה' תהלים כו ו וסוד הענין הוא כל פונות שאתה פונה בייחודך לא יהו אלא דרך ימין הביאו רז"ל ראיה לזה בזבחים מים שעשה שלמה והרמז לים העליון שעשה מלך שהשלום שלו. אמנם בעבור כי אין להכנס לראות פני המלך יתברך בלעדי השכינה שנאמר אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך שה"ש ו א' כי לא נוכל להשיגו רק עמך כמה דאת אמר בזאת יבא אהרן אל הקדש. כי אם בזאת יתהלל המתהלל ירמיה ט כג על כן קודם הייחוד צריך לקבל עולה עליו בעטיפת ציצית ואחרי כן יכנס עמה לייחד השם הגדול יתברך כענין שנאמר והתפללו אליך דרך ארצם מלכים א' ח מח רמז לארץ העליונה ועל זה רמז באמרו במאמר זה במדבר ק"כ א והא לא יכיל עד דמקבל עליה בר נש מלכותא קדישא בקדמיתא ויהיב עליה האי עול. . והיא נקראת במאמר זה קרן. ואחר כן יכנס עמה לייחד השם הגדול יתעלה ולהוציא הברכה מן המקור העליון כמה דאת אמר ממעמקים קראתיך יי' תהלים קל א וישפיע אחרי כן לזרועות עולם ואחרי כן מדרום למזרח זהו סוד דרומית מזרחית א"ב וב"ן אחרי כן מזרחית צפונית שיקבל גם מן הגבורה אחרי קבלתו מן החסד זהו ירעפו עלי אדם רב איוב לו כח אחרי כן צפונית מערבית כי עיקר קבלה השכינה מן הצפון בתחלה אחרי כן צריכה לקבל מן הדרום זהו מערבית דרומית והנה היא כלולה מן הכל. והבן אמרו אשתכח האי קרן תלת זימנין רמז כי בייחוד זה שהזכיר יש זכר לכנסת ישראל ג' פעמים וזהו סוד תהלה לדוד ג' פעמים וכבר רמזתיו בסוד השלשה תפלות. ואומר אני כי סדר ייחוד זה תפש חבקוק הנביא ע"ה בתפלתו הידועה כי בהכנסו לפני ולפנים בסוד האלף להשפיע משם ברכה לכל הבנים באמרו שמעתי שמעך יראתי לא נכנס בלעדי השכינה. ואמר יי' פעלך בקרב שנים חייהו בייחוד וכבר פירשתיו ואחרי כן אמר אלוה מתימן יבא. הרמז למדת החסד. וקדוש מהר פארן הרמז למדת הגבורה כמה דאת אמר עד איל פארן אשר על המדבר ואמר במדה הזו קדוש בעבור היותה האש הגדולה כמה שאמרו בספר יצירה אש ממים חקק וחצב כסא הכבוד ואופנים ושרפים וחיות הקדש כסה שמים רמז לשמים עליונים הנקרא מזרח. ותהלתו מלאה הארץ חבקוק ג ג' היא הארץ העליונה הנקראת תהלה והיא מערב שהשכינה במערב. ודע כי הענין הזה עקר גדול וסוד מופלא בייחוד השם יתברך כי הכל מתברך ממקור אחד ורוח אחד לכל. ונקראו מדות אלו בזה השם מטעם גדול החסד נקרא דרום כלומר דר רום כי הוא הראשון שבבנין כמו אברם. הגבורה נקראת צפון לסוד גדול כי במדה ההוא שם מעבר כל השאלות והטובות ופעמים מעכבתן מלירד למטה אם האדם אינו ראוי ונשארו הבקשות ההם צפונות בה כי כל הבקשות שאדם מבקש מלפני השם יתברך לולי המקטרגים היתה בקשתו נעשית בין שיהיה צדיק בין שיהיה רשע. אמנם בהגיע הבקשה ההיא דרך צפון אותן הכחות מערערין ואומרים נעמוד לדין עליה ואם אינו ראוי לא ישיג בקשתו והיא צפונה שם להיותה לצדיקים שנאמר וצפון לצדיק חיל חוטא משלי יג כב מה רב טובך אשר צפנת ליראיך תהלים לא כ' ועוד מפני שמשם יצר הרע נשפע הצפון בלבו של אדם כמה דאת אמר את הצפוני ארחיק מעליכם יואל ב כ'. ומפני אלו שני הטעמים אמר למעלה ומה דאיתמר צפונית וכו'. התפארת נקרא מזרח כי הוא נקרא מדת יום כדאמר נובלת אורה של מעלה גלגל חמה זהו מי העיר ממזרח צדק וגו' ישעיה מא ב. המלכות נקראת מערב כי שם מתערב הכל כדאמר בספר הבהיר ולמה איקרי מערב מפני ששם מתערב כל הזרע ואמר הכתוב ממנו תהיין קרנותיו לרמוז לייחוד הכל. ועוד ווי העמודים רומזים לשנים עשר גבולי אלכסונין הנשפעים ממדת יעקב אבינו ע"ה זהו וחשוקיהם כסף כי רובו מן החסד:

17 ספר הבהיר פתח ↗

ומאי דכתיב ישעי' מ"ג ה ממערב אקבצך, מאותה המדה שנוטה תמיד למערב, למה איקרי מערב מפני ששם מתערב כל הזרע, משל למה"ד לבן מלך, שהיה לו כלה נאה וצנועה בחדרו, והיה לוקח מבית אביו עושר ומביא לה תמיד, ולוקחת הכל ומצנעת אותו תמיד ומערבת הכל, לסוף ימים בקש לראות מה אסף ומה קיבץ, והיינו דכתיב וממערב אקבצך, ומאי ניהו, בית אביו, דכתיב ממזרח אביא זרעיך מלמד שממזרח מביא וזורע במערב ואחר כך הוא מקבץ מה שזורע:

« רקנאטי על התורה Mishpatim רקנאטי על התורה Tetzaveh »